https://www.niritcbt.com בשנה הזאת אנסה למצוא איזון ושלווה נפשיים ופיזיים בדרכים שונות, מבוססות מחקר הצטרפו אליי https://www.niritcbt.com/my-post9c9cee66 מודל עכב"ר <div data-rss-type="text"> <p> <span> כולנו עכב"רים לעיתים! </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> בפוסט הקודם דיברנו על סטרס, מהו וכיצד הוא נוצר ומה הוא עושה לנו בגוף. הבנו שהמתח מצטבר ממקורות שונים חיצוניים לנו או ממקורות פנימיים שלנו. </span> </p> <p> <span> היום אדבר על זיהוי המצבים הפנימיים שלנו שעלולים לגרום לנו להתנהגות אוטומטית לא יעילה. </span> </p> <p> <span> אדם כשהוא עייף, כועס, מרגיש בודד ורעב או בראשי תיבות מרגיש "עכב"ר" מועד להתנהגות לא יעילה ובלתי נשלטת לרוב. </span> </p> <p> <span> עכב"ר </span> <span> <span> משמש כמודל  </span> </span> <span> לזיהוי רגש באזורי סכנה </span> <span> . </span> </p> <p> <span> כאשר אנחנו רואים שאנחנו במצב עכב"ר אנו יודעים שרף הסיכון שלנו להתנהגות לא יעילה ואוטומטית הוא גבוה יותר. חוסר השקט הזה עלול לגרום לנו לנפילה כואבת (למשל פנייה לאלכוהול/עישון/סמים) או בעשיית מעשה מסוכן ופוגעני או סתם בהתפרצות לא מתאימה ולא נשלטת. </span> </p> <p> <span> כאשר אנו  </span> <span> מזהים את הרגשות הללו ומודעים למצבי הסיכון </span> <span>  יש ביכולתנו להתמודד  באופן מיטבי יותר ולהשתמש במנעד רב של פתרונות מתוך רפרטואר קיים או נרכש. </span> </p> <p> <span> <span> המודל מושתת על היגיון </span> </span> <span> <span> "פרמידת הצרכים" של מסלאו </span> </span> <span> שהגדיר מדרג של צרכים פיזיים ורוחניים החיוניים לקיומו של האדם עד להגעה למימוש העצמי שלו. </span> </p> <p> <span> קומת הבסיס היא קומת הצרכים הפיזיולוגים הבסיסיים– האדם זקוק לאוכל, שתייה, אויר לנשימה, שינה וכד'. </span> </p> <p> <span> מעליה קומת ביטחון בקיום הפיזי: אדם זקוק למקום מגורים, בטחון אישי, בריאותי, תעסוקתי, מוסריות, משפחה, רכוש. </span> </p> <p> <span> מעליה הצורך בשייכות ואהבה: צורך חברתי להיות שייך, חלק מ.. להיות נאהב, זהות עצמית. </span> </p> <p> <span> מעליה הצורך בכבוד והערכה: הערכה עצמית, בטחון עצמי, הערכה ע"י הסביבה וכד' </span> </p> <p> <span> והקומה העליונה – המימוש העצמי: יכולתו של האדם להביא לכלל מימוש את כישוריו, שאיפותיו ולבטא את הפוטנציאל האישי שטמון בו. </span> </p> <p> <span> כשאנו עייפים, כועסים, בודדים או רעבים (או כולם יחד) אנו מתקשים לחשוב באופן צלול, ולרוב ניפול למלכודת האוטומט שלנו – אצל אחד זה להרים קול או יד, אצל אחר תהיה פניה לאכילה רגשית, והשלישי יפנה לחומרים פסיכו-אקטיביים כגון אלכוהול או סמים. </span> </p> <p> <span> <span> אז דבר ראשון לא להיבהל, </span> </span> <span> כולנו עכב"רים לעיתים </span> <span> . מי לא מצא את עצמו מת מרעב ולכן גם ענה לבוס שלו בצורה לא מנומסת, מי לא מצא את עצמו צועק על ילדיו רק בגלל שהוא עייף ואין לו כוח להתמודד איתם כעת? מי לא פנה להתמכרות שלו (טלויזיה, קניות, אוכל, אלכוהול...) רק בגלל שהוא הרגיש בודד?... </span> </p> <p> <span> הדבר הראשון </span> <span> <span> שעלינו לעשות זה </span> </span> <span> לזהות את התחושות (עייפות, רעב) והרגשות (כעס ובדידות) </span> <span> <span> האלו בעוד הן עולות. להרגיש ,להיות קשובים לעצמנו ולציין - אני רעב.ה, אני כועס.ת על...כי.... </span> </span> </p> <p> <span> השלב השני הוא לקבל את המצב באהבה ובחמלה </span> <span> : "אני בן.ת אדם ולכן אני..." , "זה נורמאלי שאני ..." עייף.ה כעת,  אני מת.ה מרעב, אני מרגיש.ה לבד, המצב הפוליטי מכעיס אותי... </span> </p> <p> <span> ו </span> <span> השלב השלישי </span> <span> <span> כמובן </span> </span> <span> להרגיע את עצמי </span> <span> <span> </span> </span> <span> ולהשהות תגובה </span> <span> <span> במקום ליפול להתנהגויות האוטומטיות והלא יעילות שלי. </span> </span> </p> <p> <span> הדרך שלי (ושל מיליוני אנשים בעולם) לעשות את שלושת השלבים האלה היא בדרך של מדיטציה. </span> </p> <p> <span> מדיטציה בעברית תקנית – בוננות: היא תרגול מנטלי שנועד לאפשר לאדם לפתח מצבי  </span> <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94" target="_blank"> תודעה </a> <span>   </span> <span> שלווים, </span> <span>   </span> <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94" target="_blank"> חשיבה </a> <span>   </span> <span> בהירה ואיזון  </span> <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%A9" target="_blank"> נפשי </a> <span> .  למדיטציה טכניקות שונות שהתפתחו במקומות שונים בעולם, מאז העת העתיקה. המכנה המשותף לטכניקות המדיטציה השונות הוא היותן תרגול מנטלי אישי שה </span> <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%9D" target="_blank"> אדם </a> <span>   </span> <span> מבצע בכוחות עצמו למול עצמו, בין אם יהיה בגפו ובין אם יתרגל בנוכחות אחרים. (ויקיפדיה). </span> </p> <p> <span> ועל המדיטציה שאני ממליצה לשם כך בפוסט הבא&#55357;&#56842; </span> </p> <p> <span> <span> שבוע טוב, </span> </span> </p> <p> <span> שלכם נירית </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 21 Jan 2023 18:46:37 GMT https://www.niritcbt.com/my-post9c9cee66 stress thumbnail main image https://www.niritcbt.com/copy-of <div data-rss-type="text"> <p> <strong> ס </strong> <strong> טרס, דחק, לחץ ומתח - רק תבחרו, מי מכם לא הרגיש את בחייו? </strong> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מהו סטרס ולמה מדברים עליו כל כך הרבה ומדוע ומתריעים מפניו? </span> </span> </p> <p> <span> חוקרים  מכנים את הדחק כ " </span> <span> מגיפה של המאה ה-21? </span> <span> <span> "  ואני חשבתי לתומי שבמאה ה21 יש רק את הקורונה... </span> </span> </p> <p> <span> מחקרים מראים כי בעידן שלנו האדם המודרני הממוצע חווה דחק על בסיס יומיומי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> סטרס/דחק </span> </span> <span> <span> הוא תגובה של כל יצור חי למצוקה על מנת לשרוד. המצוקה יכולה להיות חיצונית סביבתית כמו במצבים של תנאים סביבתיים קשים, למשל חוסר בחמצן, והיא יכולה להיות פנימית ונובעת מתפיסה של מצב  כמאיים ומסכן חיים. </span> </span> </p> <p> <span> מנגנון הדחק התפתח אבולוציונית, על מנת לעזור לאדם לשרוד ולהתמודד עם סכנות המאיימות על חייו, והיא טבועה בנו מימי קדם, עת האדם הקדמון היה צריך לשרוד על בסיס יומיומי מאיומים פיזיים מוחשיים כגון מפגש עם איתני הטבע או במפגש עם טורף. גם היום, האדם המודרני נתקל באיומים פיזיים ממשיים כגון, סכנת פגיעה בתאונת דרכים או במפגש עם איתני הטבע כמו רעידת אדמה. עם זאת החיים המודרניים מזמנים לאדם גם מצבי מצוקה שאינם מהווים איום פיזי או סכנת חיים ממשית כגון סביבת חיים מלחיצה או סביבת עבודה או לימודים תובענית, מחלות כרוניות שונות, מצבים אישיים או כלכליים לא פשוטים וכדומה.   </span> </p> <p> <span> ישנם שלושה סוגים עיקריים של דחק </span> <span> : האחד הוא </span> <span> <span> סטרס אקוטי </span> </span> <span> <span> שנמשך זמן קצר והוא עובר במהירות באופן יחסי – זהו לחץ בעת התרגשות לקראת משהו חדש או משהו מרגש וכולל בתוכו אירועים חיוביים ואף משמחים כגון תכנון חתונה, או חופשה ארוכה, מבחן או קידום בעבודה וכדומה. הסוג השני הוא </span> </span> <span> <span> סטרס כרוני. </span> </span> <span> <span> הלחץ הכרוני נמשך תקופה ארוכה ומופיע בעקבות מצבי חיים שליליים כגון: מצב כלכלי לא טוב, נישואים לא מאושרים, בעיות במקום העבודה, יחסים מתוחים במשפחה ועוד. סוג סטרס זה יכול להימשך בין מספר שבועות למספר שנים. ישנם אנשים שכל כך רגילים לסטרס הכרוני שהם אינם מבחינים בו כלל. </span> </span> </p> <p> <span> ישנה תגובת דחק מתמשכת נוספת והיא הסוג השלישי, אשר נובעת מאירוע יוצא דופן בעוצמתו כמו מלחמה, פיגוע, תקיפה או כל אירוע טראומטי אחר והיא נקראת " </span> <span> הפרעת דחק פוסט טראומטית </span> <span> " (PTSD). </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span>  הגוף מגיב לסטרס באמצעות אזור במוח שנקרא אמיגדלה- האמיגדלה חשה במצב המאיים ומיד מאותתת לשתי מערכות בגופנו שיתחילו לפעול כדי להתמודד עם הסכנה. היא פונה  למערכת העצבים הסימפתטית ולמערכת האנדוקרינית (האחראית להפרשת ההורמונים בגוף). </span> </span> </p> <p> <span> <span> שתי המערכות עובדות במקביל על מנת להכין את הגוף שלנו להתמודד עם הסכנה, במקרה שטורף רץ לעברנו או אויב. הגוף מתכונן לפעולה של לחימה או של בריחה - השרירים צריכים להתכווץ ולכן זקוקים ליותר חמצן ודם, לשם כך הלב צריך להזרים יותר דם ועל הריאות לקלוט יותר חמצן. המערכת האנדוקרינית מפרישה הורמונים כגון אדרנלין (מוליך עצבי מבלוטת האדרנל המגביר את קצב הלב ואת לחץ הדם), אלדוסטרון (שמעלה לחץ דם) וקורטיזול (המדכא את המערכת החיסונית שאינה נחוצה בזמן שכזה, ומעודד את הכבד לפרק גליקוגן לגלוקוז לשם קבלת אנרגיה) – כל אלה גורמים למח שלנו להיות ערני יותר על מנת שהגוף יפעל בצורה היעילה ביותר להילחם או לברוח. בעוד הגוף ממריץ מערכות מסויימות החיוניות להישרדותו, הוא גם מפחית את פעולתם של איברים או מערכות חיוניים פחות בתהליך, למשל הוא מעט את פעולת  מערכת העיכול שאינה נחוצה בעת חירום. </span> </span> </p> <p> <span> <span> לטווח הקצר התגובות האלה מועילות ועוזרות לגוף להגיב בצורה היעילה ביותר לאיום הנחווה כמסכן את חיינו. </span> </span> </p> <p> <span> אך, מה קורה כאשר האיום איננו כה מוחשי? ושום טורף או אוייב אינם שועטים לעברנו? ובעצם אנו כלל לא נמצאים במצב שמהווה סיכון לחיינו? </span> </p> <p> <span> מה קורה כאשר חווים סטרס מתמשך? </span> </p> <p> <span> השפעתו של הסטרס הכרוני על מצבנו הבריאותי הינו משמעותי. הוא משפיע עלינו הן מבחינה גופנית וגורם למחלות שונות כגון: מחלות לב, לחץ דם גבוה, סוכרת ועוד, והן מבחינה נפשית- מחקרים מהשנים האחרונות מצאו כי סטרס כרוני משפיע באופן שלילי על הרווחה הנפשית שלנו ונמצא קשר הדוק בין מתח נפשי מתמשך לבין בעיות רגשיות והפרעות נפשיות כגון חרדה ודיכאון. </span> </p> <p> <span> במצב של דחק כרוני, הגוף נשאר עירני ודרוך לאורך זמן בשל ההורמונים המופרשים באופן תדיר וגורמים לקצב הלב להיות מוגבר, לעליה בלחץ הדם ואף מאטות ומפריעות למערכת החיסונית. לפי ארגון הבריאות העולמי מחלות לב וכלי דם הן גורם התמותה המוביל בעולם, למשל בשנת 2016 מתו כ30% מכלל מקרי המוות בעולם ממחלות אלו. במחקר שנעשה בשנת </span> <span> <span> </span> </span> <a href="https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28977041/" target="_blank"> 2017 </a> <span> <span> וחקר את הקשר בין שחיקה בעבודה, שהינה בעיה נפוצה בעולם המערבי המודרני לבין מחלות לב וכלי דם, סוכרת ועוד תסמינים מוכרים, נמצא כי יש קשר מובהק סטטיסטית בין שחיקה וסטרס בעבודה לבין רמות כלוסטרול גבוהות בדם, סוכרת סוג 2, מחלת לב כלילית, אישפוזים על רקע מחלות לב וכלי דם, כאבי ראש, בעיות נשימה ומוות לפני גיל 45. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דחק כרוני, כאמור גורם לדיכוי מערכת החיסון על ידי הפרשת הקורטיזול, </span> </span> <a href="https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15250815/" target="_blank"> מחקר </a> <span> <span> שערך מטה-אנליזה על כ 300 מחקרים קודמים דומים, מצא שדחק מתמשך מוביל לירידה ביעילות מערכת החיסון ולירידה ברמות הנוגדנים שיש בגוף נגד נגיפי שפעת, דבר המוביל לירידה משמעותית ביכולת הגוף להתמודד עם מחלות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מכאן, ברור שההמלצה היא להימנע מכל מצב מלחיץ ומכל לחץ נפשי – </span> <span> <span> אך, האם הדבר באמת  אפשרי </span> </span> <span> ? </span> </p> <p> <span> לצערי ההמלצה הזאת לא ריאלית, שכן אנו לא יכולים להימנע באופן הרמטי מלחצי החיים או ממצבים של דחק. הלוואי וכן. החדשות הטובות, ולשם כך נולד הבלוג הזה, שבהחלט ניתן ללמוד איך להרגיע את עצמנו ולהתמודד ביעילות עם מצבי לחץ ומשבר בחיים. </span> </p> <p> <span> <span> המלצתי הראשונה היא </span> </span> <span> קודם כל ללמוד לזהות את הבעיה </span> <span> . זיהוי הבעיה והכרה בה היא חצי הדרך לטיפול עצמי, ללא זיהוי והכרה לא נדע מה לעשות. </span> </p> <p> <span>   </span> <span> אל תתעלמו </span> <span> <span> מתסמינים פיזיים ונפשיים שמהווים תמרורי אזהרה: </span> </span> </p> <p> <span> שרירים תפוסים באופן תדיר (בעיקר אזור הטרפז, כתפיים, צוואר, שכמות), עייפות – אם אתם קמים עייפים וללא אנרגיה, כאבי ראש/מיגרנות, סחרחורות, קשיים בשינה והתעוררויות רבות בלילה, קושי להירדם, לחץ דם גבוה, בעיות עיכול, כאבים בחזה (אחרי שבדקתם שזה לא התקף לב), חולים בשפעת באופן תדיר. </span> </p> <p> <span> תסמינים רגשיים נפשיים: עצבנות יתר שמעבר לרגיל, חרדה והרגשה שכל דבר מפחיד או שאני לא מסוגל להתמודד עם זה, עצב לא מוסבר, חוסר חשק לעשות דברים שפעם עניינו אותי מאד. </span> </p> <p> <span> בנוסף לתסמינים אלו תבדקו שלא פניתם להתנהגויות לא בריאות </span> <span> <span> (שאנו טועים לחשוב שהן מקלות עלינו ומפחיתות את הלחץ) כמו: שתיית אלכוהול לעיתים קרובות מידי, אכילת יתר, הימורים, התמכרות לקניות באופן מופרז או לגלישה באינטרנט, עישון ושימוש בסמים. </span> </span> </p> <p> <span> היו כנים עם עצמכם ושאלו את עצמכם את השאלות הקשות האלה. אל תפחדו מהתשובה... היא תוביל אתכם לטפל בעצמכם אם ישנו צורך!! </span> </p> <p> <span> לחץ הוא דבר סובייקטיבי ולכן לא ניתן למדידה על ידי מדידות או שאלונים מובנים. רק אתם יכולים לקבוע עד כמה ואם בכלל אתם חווים לחץ. אציין פה כמה שאלות עליהן תוכלו לענות לעצמכם, ולדעת האם אתם נתונים בלחץ נפשי ועד כמה. שימו לב שלפעמים כשאנו מרגישים שאנו לא מצליחים לעזור לעצמנו או כשהסטרס נראה בלתי פתיר - כדאי לפנות לאיש מקצוע לעזרה ולהתייעצות. </span> </p> <p> <span>   </span> <span> חישבו על השלושת השבועות האחרונים וענו לעצמכם בהכי כנות שתוכלו </span> <span> : </span> </p> <p> <a href="https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28977041/" target="_blank"> 1.    </a> <a href="https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28977041/" target="_blank"> במהלך השבועות האחרונים </a> <span> <span> , עד כמה היית מודאג בשל משהו שקרה באופן בלתי צפוי ? </span> </span> </p> <p> <span>                                     בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> 2. </span> <span>     </span> <span> <span> במהלך השבועות האחרונים, עד כמה הרגשת שלא היית מסוגל לשלוט על הדברים החשובים בחייך ? </span> </span> </p> <p> <a href="https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28977041/" target="_blank">                                   בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </a> </p> <p> <span> 3. </span> <span>     </span> <span> <span> במהלך השבועות האחרונים, עד כמה הרגשת עצבני ומתוח (לחוץ) ? </span> </span> </p> <p> <span>                                  בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> 4. </span> <span>     </span> <span> <span> במהלך השבועות האחרונים, עד כמה הרגשת בטוח ביכולת שלך לטפל בבעיות האישיות שלך ? </span> </span> </p> <p> <span>                                  בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> 5. </span> <span>     </span> <span> <span> במהלך השבועות האחרונים, עד כמה הרגשת שמצליח לך? </span> </span> </p> <p> <span>                                 בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> 6. </span> <span>     </span> <span> במהלך השבועות האחרונים, עד כמה הרגשת שאינך יכול להתמודד עם כל הדברים עימם היית צריך להתמודד  </span> </p> <p> <span> <span> (עבודה, בית, לימודים, יחסים עם חברים/משפחה...) ?                                        </span> </span> </p> <p> <span>                                בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> 7. </span> <span>     </span> <span> <span> במהלך השבועות האחרונים, עד כמה הרגשת שאתה שולט בעניינים ? </span> </span> </p> <p> <span>                               בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> 8. </span> <span>     </span> <span> <span> במהלך השבועות האחרונים, עד כמה כעסת בשל עניינים אשר לא היו בשליטתך ? </span> </span> </p> <p> <span>                              בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <a href="https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28977041/" target="_blank"> 9.   במהלך השבועות האחרונים </a> <span> , עד כמה הרגשת שהקשיים הינם רבים כל כך עד כי אינך יכול להתגבר עליהם ? </span> </p> <p> <span>                             בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> 10. </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span> במהלך השבועות האחרונים, עד כמה הרגשת שהתאכזבת בקלות מדברים? </span> </span> </p> <p> <span>                             בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> 11. </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span> במהלך השבועות האחרונים, עד כמה התעצבנת מדברים חסרי חשיבות? </span> </span> </p> <p> <span>                             בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> 12. </span> <span> <span> </span> </span> <span> <span> במהלך השבועות האחרונים, עד כמה הגבתי באופן מוגזם וקיצוני? </span> </span> </p> <p> <span>                            בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> 13. במהלך החודש האחרון, עד כמה  גיליתי חוסר סבלנות כשמשהו עיכב אותך? </span> </p> <p> <span>                           בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> <span> 15. במהלך השבועות האחרונים עד כמה הרגשת יובש בפה? </span> </span> </p> <p> <span>                           בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <a href="https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28977041/" target="_blank"> 16. במהלך השבועות האחרונים </a> <span> <span>  עד כמה חווית קשיי נשימה? </span> </span> </p> <p> <span> <span>                         בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </span> </p> <p> <span> <span>  17. במהלך השבועות האחרונים עד כמה עד כמה הרגשת רעידות בגוף? </span> </span> </p> <p> <span>                        בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> <span> 18. במהלך השבועות האחרונים עד כמה הזעת בכפות הידיים ללא סיבה נראית לעין? </span> </span> </p> <p> <span>                        בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> <span> 19. במהלך השבועות האחרונים עד כמה שמת לב לדופק שלך גם כאשר לא ביצעת פעילות גופנית? </span> </span> </p> <p> <span>                       בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <span> <span> 21.במהלך השבועות האחרונים עד כמה התקשית להירגע לאחר שמשהו עצבן אותך? </span> </span> </p> <p> <span>                      בכלל לא, לפעמים, לעיתים רחוקות </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> **ענו על השאלון בזמן של חודש רגיל בחייכם ולא לקראת אירועים גדולים כגון: בחינה מסכמת, מעברים כל שהם, חתונה, גיוס וכדומה! </span> </p> <p> <span> <span>                                                                                             </span> </span> <span> בהצלחה!! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 11 Dec 2022 13:04:12 GMT https://www.niritcbt.com/copy-of thumbnail main image https://www.niritcbt.com/my-post1f10603a <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> כיום אין עוררין על כך שהנפש והגוף קשורים זה בזה ומשפיעים זה על זה. </span> </span> </p> <p> <span> מה שאנו מרגישים וחושבים משפיע באופן ישיר על גופינו. </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> למשל, כאשר אדם חווה התרגשות וחושב מחשבה משמחת, יש בו אנרגיות טובות ואם עומד בפניו אתגר הוא יתגבר עליו בקלות גם אם יהיה עייף, צמא או רעב. לעומת זאת כאשר האדם יחשוב מחשבה מכעיסה, גופו יגיב מיד במתח שרירים גבוה, בעליה בקצב הלב וכד' וכמובן החלק הקוגניטיבי, החושב לא יהיה במיטבו. </span> </p> <p> <span> חוויות שאנו חווים במהלך השנים, הרגשות והמחשבות שלנו משאירים חותם בגופנו ונטמעים בו. מצבים נעימים או מחשבות נעימות ורגשות נעימים "יישקעו" בגופינו כרשמים נעימים, ישחררו הורמונים שנעימים לנו כמו אוקסיטוצין, דופמין, סרטונין ואנדרופינים שמשחררים את גופינו ומעלים את מצב רוחנו. לעומת זאת מצבים לא נעימים, מחשבות לא נעימות ורגשות קשים, משחררים הורמוני סטרס כמו אדרנלין וקורטיזול שישאירו בגופנו חותם של לחץ, מתח, קושי וכאב. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תחושות כאלה של סטרס, לאורך זמן כמו גם מחשבות מדאיגות וחרדתיות מייצרים תחלואה גופנית ונפשית כאחת. בחלק הנפשי נרגיש מתח ועייפות נפשית, חוסר חשק וקהות רגשית. בגוף הדבר יתבטא בלאות גופנית, במחלות כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב וכדומה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מכאן מגיעה החשיבות הרבה לתרגול טכניקות שונות להירגעות פיזית ממשית </span> <span> <span> , על מנת לחיות חיים מאוזנים ורגועים יותר עם כמה שפחות מתח וסטרס. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כמו שכבר הזכרתי, מטרת הבלוג היא ללמוד על טכניקות כאלה ולנסות אותן על מנת להגיע לאיזון המיוחל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> נדבר בבלוג על טכניקות ושיטות שונות ונתרגל אותן, החל מעיסוק בספורט על סוגיו השונים, חופשות קטנות, נשימות סרעפתיות, מדיטציה, מיינדפולנס, שעות פנאי, תחביבים ועוד ועוד. נדבר גם על נושא חשוב לא פחות- והוא ללמוד לשלב את כל זה בחיי היומיום העמוסים לעייפה שלנו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תרגול יומיומי של הירגעות תורמת לבריאותנו הן הנפשית והן הגופנית. שכבר אמרנו שהולכים ביחד יד ביד. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עד כהדיברנו על הנשימה הסרעפתית ועל הנשימה ה"יוגית" פארניאמה כשתי טכניקות להשגת איזון ורגיעה. </span> </p> <p> <span> בהמשך אדבר על  טכניקות נוספות ... עד אז מקווה שאתם מתרגלים! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 06 Nov 2022 11:58:38 GMT https://www.niritcbt.com/my-post1f10603a thumbnail main image https://www.niritcbt.com/my-post2984e21e <div data-rss-type="text"> <h3> <span> פראניאמה </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/016f6989/dms3rep/multi/-D7-A4-D7-A8-D7-90-D7-A0-D7-99-D7-90-D7-9E-D7-94.jpg"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> אי אפשר לדבר על נשימה מבלי להזכיר את הפראניאמה – תרגולי נשימה הכוללים עצירות נשימה שנועדו לנקות את הגוף ולתת לאנרגיה לזרום בו בחופשיות. את תרגילי הנשימה עושים כחלק משגרת תרגולי יוגה שונים והיא נחשבת לכלי חשוב ועוצמתי שדרכו לומדים לשלוט בנשימה. </span> </p> <p> <span> השימוש בפראניאמה ביוגה נועד על מנת להשקיט את המיינד (המוח שלנו כל הזמן חושב...), ליצור ריכוז מחשבתי ובהירות מחשבתית. ככל שקצב הנשימה איטי יותר ומבוקר, כך גם הנפש שלנו שקטה יותר, מבוקרת ומאוזנת. </span> </p> <p> <span> הנשימה שלנו היא מראה פנימית של הנפש שלנו: כאשר הנשימה שלנו מהירה ושטוחה, זהו סימן מובהק לכך שאנו נמצאים בלחץ ובמצוקה. כשאנו יודעים לשלוט בנשימה שלנו, יודעים להאט את הקצב ולהעמיק את הנשימה - הגוף והמיינד (המוח שלנו) מקבלים את המסר  שהכל כשורה ובאופן ספונטני הגוף מרגיע את עצמו ויוצר איזון הן פיזי והן נפשי </span> </p> <p> <span> ישנם סוגים שונים של תרגילי נשימת פראניאמה. </span> </p> <p> <span> אציין פה תרגיל אחד שאני ממש אוהבת ומתחברת אליו: </span> </p> <p> <span> <span> נשימה חילופית-  הנאדי-שודהנה פראניאמה : </span> </span> </p> <p> <span> נשימה חילופית - מטהרת את ערוצי האנרגיה הראשיים ויוצרת תחושה של רווחה והרמוניה במישור הפיזי, הרגשי והנפשי. יכולה לעזור לכאבי ראש, מיגרנות ותסמינים הקשורים ללחץ. </span> </p> <p> <span> תרגלו פעם ביום </span> <span> : </span> </p> <p> <span> שבו בישיבה פשוטה, כשגבכם זקוף לחלוטין, והסנטר מוכנס פנימה (קודקוד הראש למעלה, כאילו מישהו מושך אתכם בחוט כמו מריונטה). עצמו עיניים. הניחו את יד שמאל על ברך שמאל  בגיאן מודרה (גִיאַן מודרה - מודרת הידע, היא תנוחה של קצה האצבע המורה הנוגעת בקצה האגודל בעוד שאר האצבעות נשארות ישרות, ומטרתה היא לעורר פתיחות, ידע ורוגע). חסמו בעדינות את נחיר ימין עם אגודל ימין, ושאפו מנחיר שמאל, בתום השאיפה שחררו את הנחיר הימני ועם הזרת או עם הקמיצה של יד ימין חסמו את נחיר שמאל ונשפו מנחיר ימין. </span> </p> <p> <span> חזרו על הפעולה לפחות 10 פעמים. האגודל והאצבע המורה של יד ימין יוצרות צורת U. שאיפה מנחיר שמאל, נשיפה מנחיר ימין. </span> </p> <p> <span> הניחו את יד ימין על ברך ימין ובצעו את אותה המחזוריות כאשר יד שמאל מובילה את התנועה – השאיפה מימין, הנשיפה משמאל. </span> </p> <p> <span> לנשימה זו וריאציות רבות, הכוללות נשיפה ושאיפה מנחיר אחד בלבד, שאיפה מנחיר אחד ונשיפה מהאחר עם האפשרות להחליף בכל מחזור את הצד ממנו נושפים וממנו שואפים. </span> </p> <p> <span> *נשימה דרך הנחיר השמאלי מזוהה עם ה-Nadi Ida </span> <span> <span> (מסלול האנרגיה השמאלי ובו זורמת אנרגיית הירח) המקושרת לאנרגיה נקבית, מרגיעה, מקררת, פותחת - </span> </span> <span> מומלצת לתרגול לפני השינה </span> <span> . </span> </p> <p> <span> *נשימה דרך הנחיר הימני מזוהה עם ה- Nadi Pingala </span> <span> <span>  (מסלול האנרגיה הימני בו זורמת אנרגיית השמש) המקושרת לאנרגיה זכרית, מחממת, מעוררת, מחזקת את כוח הרצון והנחישות -   </span> </span> <span> מומלצת לתרגול עבור ריכוז והשגת בהירות מחשבתית. </span> </p> <p> <span> <span> לאחר שלושה חודשים של תרגול הנאדי שודהנה פראניאמה הנשימה הופכת לסדירה ויציבה, דבר שלעצמו מאזן ומרגיע. </span> </span> </p> <p> <span> אני מתחילה לתרגל ואתם? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 27 Oct 2022 10:50:40 GMT niritabc@gmail.com https://www.niritcbt.com/my-post2984e21e thumbnail main image https://www.niritcbt.com/my-post <div data-rss-type="text"> <p> <span> אוהד, בן אהוב של חברה אהובה היה בן 10 היה צריך לעבור ניתוח </span> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/016f6989/dms3rep/multi/-D7-90-D7-95-D7-94-D7-93--D7-A2-D7-9D--D7-93-D7-A8-D7-95-D7-A7-D7-99--D7-91-D7-A0-D7-99-D7-AA-D7-95-D7-97-da98c13b.jpeg" alt=""/> <span> </span> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> כשאוהד, בן אהוב של חברה אהובה היה בן 10 (היום הוא בן כמעט 12) היה צריך לעבור ניתוח חירום אפנדיציט, כמו כל אחד אחר הוא נלחץ והיה בסטרס גבוה כשהודיעו לו במיון ילדים שעליו לעבור ניתוח חירום. בעודו כואב ולחוץ נזכר אוהד בדרוקי הדרקון וביקש מאימו שתביא לו את הספר. האחות הקריאה לו את הספר, אוהד היה לחוץ מידי והתחיל לנשום עמוק. האחות ביקשה שילמד אותה כיצד הוא עושה את זה: הם דמיינו שיש להם בלון בתוך הבטן... </span> </p> <p> <span> <span> אוהד נכנס לחדר הניתוח רגוע יותר, הרופאים הרדימו ו... הוא עבר את הניתוח בהצלחה! </span> </span> </p> <p> <span> אמו מספרת שהטכניקה הרגיעה אותו מאד: מרעד קל שהיה לו בגוף לפני ההכנות לניתוח הוא נכנס לחדר הניתוח נינוח יותר, פחות לחוץ ונתן לצוות להכין אותו בקלות רבה יותר. </span> </p> <p> <span> הכי כיף לדעת שעזרתי, ולו במעט לילד חמוד כמו אוהד שאהוב עליי במיוחד. </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> וְאָז נִזְכְּרָה חֲסִידָה וְאָמְרָה: "גַּם לִי יֵשׁ שִׁיטָה </span> </p> <p> <span> הִיא עוֹזֶרֶת לִי בְּעֵת כַּעַס וּבְעֵת חֲרָדָה. </span> </p> <p> <span> אֲנִי מְדַמְיֶנֶת שֶׁבַּבֶּטֶן שֶׁלִּי נִמְצָא בָּלוֹן </span> </p> <p> <span> וּמְנַפַּחַת אוֹתוֹ בִּשְׁאִיפָה אֲרֻכָּה מֵהָאַף וְלֹא דֶּרֶךְ הַגָּרוֹן </span> </p> <p> <span> אַרְבַּע שְׁנִיּוֹת לְפָחוֹת. </span> </p> <p> <span> וּכְשֶׁהַבֶּטֶן נִרְאֵית כְּבָּלוֹן מְנֻפָּח </span> </p> <p> <span> שְׁתֵּי שְׁנִיּוֹת אֲנִי מַחְזִיקָה אוֹתָהּ חָזָק </span> </p> <p> <span> וְאַחַר כָּךְ נוֹשֶׁפֶת אֶת הָאֲוִיר דֶּרֶךְ הַפֶּה אַט אַט </span> </p> <p> <span> שֵּׁשׁ שְׁנִיּוֹת אֲרֻכּוֹת, לֹא פָּחוֹת! </span> </p> <p> <span> בְּדִיּוּק כְּמוֹ בָּלוֹן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ הָאֲוִיר </span> </p> <p> <span> חוֹזֶרֶת הַבֶּטֶן לִמְקוֹמָהּ הַסָּדִיר. </span> </p> <p> <span> הַהַרְגָּשָׁה נֶהֱדֶרֶת וּלְהִתְנַהֵג לְמוֹפֵת הִיא עוֹזֶרֶת. </span> </p> <p> <span> מַמְלִיצָה בְּחֹם – לַעֲשׂוֹת זֹאת מִסְפַּר פְּעָמִים בְּיוֹם!" </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> מתוך הספר "דרוקי הדרקון לומד להירגע"/נירית אברהמי </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/016f6989/dms3rep/multi/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94.PNG"/> </div> Sun, 16 Oct 2022 08:22:11 GMT https://www.niritcbt.com/my-post thumbnail main image https://www.niritcbt.com/tips-for-writing-great-posts-that-increase-your-site-traffic <div data-rss-type="text"> <p> <span> תרגול הנשימה הסרעפתית, מתזכרת את הגוף שלנו לביצוע פעולה שהוא יודע לעשות באופן </span> </p> <p> <span> טבעי ולא מודע. ככל שנתרגל אותה, נחזור "להרגלים" הקודמים שלנו ביתר קלות והיא תהיה </span> </p> <p> <span> זמינה לנו בשעת הצורך, כשאנו בלחץ מאד גבוה. </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/md/pexels/dms3rep/multi/pexels-photo-5384533.jpeg" alt="" title=""/> <span> </span> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> הנשימה היא פעולה של חיים, היא אוטומטית ובלתי נשלטת, אנו לא מחליטים מתי לשאוף </span> </p> <p> <span> ומתי לנשוף, עם זאת אנו יכולים להשפיע עליה ולשלוט בה. אנו מסוגלים להשפיע על הקצב </span> </p> <p> <span> שלה, להפסיק אותה ולו לכמה שניות. ולכן ניתן לתרגל נשימה "נכונה". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בחרתי להתחיל את שנת האיזון והשלווה בנשימה סרעפתית לא סתם. מחקרים הוכיחו </span> </p> <p> <span> שנשימה סרעפתית מרגיעה ומאזנת את הגוף, וכן יתרונותיה רבים הן מבחינה רפואית פיזית </span> </p> <p> <span> והן מבחינה נפשית. </span> </p> <p> <span> נשימה סרעפתית מאווררת את הריאות וגורמת לשימוש בנפח ריאות גבוה יותר וכן </span> </p> <p> <span> לסירקולציה של החמצן בתוך הריאות. בפעולה זאת הריאות נשארות אלסטיות וחיוניות יותר. </span> </p> <p> <span> דבר המשפיע באופן ישיר על מיקוד וריכוז גבוהים יותר. </span> </p> <p> <span> יתרון נוסף של הנשימה הביטנית, הוא הורדת סטרס ולחץ באופן משמעותי, על פי מחקרים </span> </p> <p> <span> אנשים שנעזרו בנשימה סרעפתית וסובלים מפוסט טראומה הפחיתו משמעותית התקפי </span> </p> <p> <span> חרדה. בזמן נשימה כזאת, אנו מאטים את קצב הלב ומפחיתים את לחץ הדם באופן </span> </p> <p> <span> משמעותי. </span> </p> <p> <span> טכניקות נשימה להרפייה הן לא דבר חדש, ורואים שימוש בהן כבר לפני אלפי שנים במזרח </span> </p> <p> <span> הרחוק. מי מכם שהיה בשיעור יוגה נתקל בוודאי בטכניקת ה"פראניאמה" נשימת יוגה, </span> </p> <p> <span> במחקר שנעשה בשנת 2018 בהודו נמצא כי מתרגלי הטכניקה הזאת שיפרו את הרגלי </span> </p> <p> <span> השינה שלהם. (Yoga practice to improve sleep quality and body composition </span> </p> <p> <span> parameters of obese male - a randomized controlled trial. National Library of </span> </p> <p> <span> Medicine. 2018. P B Rshikesan, Pailoor Subramanya, Ram Nidhi). </span> </p> <p> <span> הנשימה הסרעפתית מעצבבת את העצב הארוך והנפתל ביותר בגופינו, עצב הואגוס- העצב </span> </p> <p> <span> התועה, הוא האחראי על האיזון בגוף הן הפיזי והן הנפשי, הוא משתרע מהמוח המוארך ועד </span> </p> <p> <span> אזור האגן ו"נוגע" כמעט בכל האיברים הפנימיים בצוואר, במערכת הנשימה, בלב, במערכת </span> </p> <p> <span> העיכול ובמערכת הרבייה . עצב הווגוס מאזן את גופנו על ידי ויסות רבים מתפקודי ואיברי </span> </p> <p> <span> הגוף. כאשר עצב הווגוס מאוזן, לחץ הדם מתייצב, מערכת החיסון מתפקדת ברמות </span> </p> <p> <span> המיטביות שלה, קצב הנשימה מתקן את עצמו, מערכת ההגנה של הגוף משתפרת באופן </span> </p> <p> <span> משמעותי, דפוס השינה ומצב הרוח משתפר, מערכת העיכול עובדת ו"תאי ההרג" הטבעיים </span> </p> <p> <span> בגופנו מתפקדים בשיאם. מעל הכל, הבריאות הכללית שלנו הופכת להיות טובה יותר. </span> </p> <p> <span> הנשימה הסרעפתית ממקדת את תשומת ליבנו בחלק התחתון של הגוף, מרכז הכובד המאזן </span> </p> <p> <span> ומקרקע אותנו, בכך היא מורידה את תשומת לבנו למחשבות ובכך מטפחת איזון אנרגטי הן </span> </p> <p> <span> נפשי והן פיזי. </span> </p> <p> <span> במחקר שנעשה באוניברסיטת אריזונה והמרכז הרפואי סנט ג'וזף באריזונה ופורסם במגזין </span> </p> <p> <span> PAIN, נמצא כי נשימה מבוקרת בקצב איטי עשויה להפחית כאב. המחקר נעשה על קבוצת </span> </p> <p> <span> נשים בגילאי 45-65 החולות בפיברומילגיה. נמצא כי תרגול נשימה סרעפתית הפחיתה </span> </p> <p> <span> משמעותית את הכאב בקרב נשים בריאות ובקרב נשים החולות בפיברומילגיה, אשר לא </span> </p> <p> <span> התלווה דיכאון מאג'ורי למחלה שלהן. (נמצא כי לנשים שלקו גם בדיכאון בנוסף למחלה הפיזית, לא היו </span> </p> <p> <span> רזרבות מנטליות על מנת לתרגל את הנשימה כפי שנצפה מהן במחקר). </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> יכולתי להמשיך ולהביא מחקרים למכביר, אך זה יהיה ארוך ומלאה. מקווה ששכנעתי אתכם </span> </p> <p> <span> בשלב זה להתחיל ולנשום עמוק. אני כבר השתכנעתי! </span> </p> <p> <span> ומי שכבר השתכנע ומבצע – אשמח לדעת איך הולך לכם? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 03 Oct 2022 04:58:50 GMT https://www.niritcbt.com/tips-for-writing-great-posts-that-increase-your-site-traffic thumbnail main image https://www.niritcbt.com/keep-in-touch-with-site-visitors-and-boost-loyalty <div data-rss-type="text"> <p> <span> נשימה היא דבר טבעי ואוטומטי, שלא מצריך מאיתנו למעשה שום דבר, הוא עד כדי כך </span> </p> <p> <span> אוטומטי שאנו נושמים גם בזמן שינה עמוקה, אז למה צריך ללמוד לנשום? ומהי הנשימה </span> </p> <p> <span> הנכונה? </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "נשימה סרעפתית" הינה נשימה עמוקה, ביטנית הנעזרת בסרעפת שהיא רקמת שריר </span> </p> <p> <span> הנמצאת בין הצלעות לבין חלל הבטן. כששואפים אוויר פנימה הסרעפת מתכווצת לכיוון </span> </p> <p> <span> הבטן, מגדילה את אזור בית החזה והראות, וכאשר נושפים את האוויר החוצה היא נרפית </span> </p> <p> <span> וכל האוויר יוצא החוצה. למעשה זוהי הנשימה שבה אנו מפעילים הכי פחות אנרגיה ומאמץ </span> </p> <p> <span> בגוף. אם תסתכלו על נשימה של תינוק תשימו בוודאי לב, שהבטן שלו עולה ויורדת, זוהי </span> </p> <p> <span> הנשימה הכי טבעית לגוף שלנו ועם השנים אנו פשוט שוכחים אותה ומתחילים לנשום באופן </span> </p> <p> <span> מהיר יותר ושטחי יותר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אז במקום לדבר בואו נתרגל: </span> </p> <p> <span> בחרו לכם מקום נוח ואסתטי שבו אתם מרגישים נינוחים. ניתן לשבת או לשכב על פי מה </span> </p> <p> <span> שנוח לכם. בהתחלה רצוי לתרגל בשכיבה. </span> </p> <p> <span> 1. הכניסו אוויר לבטן דרך האף במשך 4 שניות. </span> </p> <p> <span> 2. החזיקו את האוויר בבטן שנייה או שתיים. </span> </p> <p> <span> 3. שחררו את האוויר דרך הפה במשך 6 שניות לפחות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דגשים לתרגיל: </span> </p> <p> <span> ✔ </span> <span> <span> הנשיפה צריכה להיות ארוכה מהשאיפה, משום שלמעשה היא שמפעילה את </span> </span> </p> <p> <span> המערכת המרגיעה בגוף, ולכן עדיף להאריך אותה ככל האפשר. </span> </p> <p> <span> ✔ </span> <span> <span> נשימה דרך האף מסננת פסולת ואבק שאחרת היו מגיעים לריאות וכמו כן מחממת </span> </span> </p> <p> <span> את האוויר לפני שהוא מגיע לרקמות העדינות הפנימיות. </span> </p> <p> <span> ✔ </span> <span> <span> שימו לב שהבטן שלכם עולה ויורדת, לשם כך בהתחלה כדאי לבצע בתנוחת שכיבה </span> </span> </p> <p> <span> לשים יד אחת על הבטן ויד שניה על החזה ולראות מי מהשתיים עולה. (עם ילדים </span> </p> <p> <span> אני נוהגת לשים על הבטן בובה אהובה), כמובן שהיד על הבטן היא זאת שאמורה </span> </p> <p> <span> לעלות ולרדת. </span> </p> <p> <span> ✔ </span> <span> <span> יש לחזור על התרגיל לפחות 10 נשימות. 3 עד 4 פעמים ביום. </span> </span> </p> <p> <span> <span> לפי </span> </span> <a href="http://" target="_blank"> מומחים </a> <a href="http://" target="_blank"> מקליניקת </a> <a href="http://" target="_blank"> קליבלנד </a> <span> <span> מומלץ לתרגל 5 דקות ועד 10 דקות בכל פעם על </span> </span> </p> <p> <span> מנת להפעיל את המערכת הפרה-סימפטטית (המרגיעה) בגופנו. </span> </p> <p> <span> ✔ </span> <span> <span> רצוי לשים לב לקצב ובאמת לספור לפחות 4 פנימה, שנייה בבטן, 6 החוצה. </span> </span> </p> <p> <span> השבוע נתרגל בכל יוםבין 3 ל- 4 פעמים נשימה סרעפתית, בכל פעם לפחות 10 נשימות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> *על מנת שיהיה לכם קל לזכור הצמידו את התרגול לשגרת היום שלכם: לפני הקימה </span> </p> <p> <span> מהמיטה בבוקר, אחרי א. הבוקר או לפניה, לפני א. הצהריים או עם הקפה של השעה </span> </p> <p> <span> 17:00 ובלילה לפני השינה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> קישור לסרטון כיצד לנשום נכון? </span> <a href="https://www.youtube.com/watch?v=Zpad24yH0AQ&amp;ab_channel=%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9E%D7%99" target="_blank"> נשימה סרעפתית- כיצד נושמים נכון? </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 28 Sep 2022 04:58:51 GMT https://www.niritcbt.com/keep-in-touch-with-site-visitors-and-boost-loyalty thumbnail main image https://www.niritcbt.com/make-the-most-of-the-season-by-following-these-simple-guidelines <div data-rss-type="text"> <p> <span> השנה החולפת הייתה המון דברים חוץ מאיזון. </span> </p> <p> <span> היו עליות וירידות בכל התחומים - בתחום האישי, בתחום המקצועי, בתחום המשפחתי - </span> </p> <p> <span> הרגשתי שאני מאבדת כיוון. </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span>  אחרי הקורונה הייתי בטוחה שהכל יירגע, ויתמתן, אבל זה לא </span> </p> <p> <span> בדיוק קרה, העולם כנראה לא מתחשב ברצונותינו תמיד. </span> </p> <p> <span> אחרי מחשבה מרובה לקחתי החלטה לשנה החדשה- שנת תשפ"ג- החלטתי שאני מתחילה </span> </p> <p> <span> לפגוש את עצמי מחדש, החלטתי להתחיל לאזן את התחומים בחיי אם זה איזון נפשי פנימי, </span> </p> <p> <span> איזון בין קריירה למשפחה, איזון בין עבודה לשעות הפנאי. </span> </p> <p> <span> החלטתי שמהיום בכל שבוע אנסה בעצמי ואשתף אתכם בצעד לקראת השגת איזון ושלווה. </span> </p> <p> <span> אין כאן קסם או טריק, רק עבודה פשוטה ונתמכת מחקרים שתוביל להשגת חיים מייטביים, </span> </p> <p> <span> מאוזנים, שלווים עד כמה שאפשר. </span> </p> <p> <span> <span> אז, כמו שאני תמיד אומרת כדאי להתחיל בנשימה עמוקה, </span> </span> </p> <p> <span> בהצלחה בצעד השבועי שלנו לאיזון: בכל יום 5 נשימות סרעפתיות בבוקר וחמש נשימות בערב. </span> </p> <p> <span> אני הולכת קצת לנשום... </span> </p> </div> Tue, 27 Sep 2022 04:58:51 GMT https://www.niritcbt.com/make-the-most-of-the-season-by-following-these-simple-guidelines thumbnail main image