פחד הוא תחושה רגשית ופיזיולוגית לא נעימה, הקיימת לעתים אצל בני אדם ובעלי חיים, הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים (פיזית או מנטלית.( למשל, פחד למראה חיה מסוכנת.

לפחד תפקיד מרכזי בשרידותו של האדם או בעל החיים, והוא משמש כאמצעי להרחקתו מהסכנה הנשקפת לחייו, ואף מהווה גורם המונע להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים. עם זאת פחד יכול להגביל את תפקודו של האדם, ואת מרחב העשייה והפעילות שלו.

במישור הפיסי הפחד גורם להעלאת הורמון האדרנלין ומביא לתופעות אופייניות כמו הרחבת האישונים, הגברת קצב פעימות הלב, צמרמורת, העלאת לחץ הדם הרחבת כלי הדם אל השרירים כל זאת כדי להכין את מערכות הגוף להתמודדות פיזית אפשרית עם האיום או הסכנה. תגובות התנהגותית הישרדותיות לתחושת הפחד הן שלושת ה-F:

 FLIGHT בריחה מאזור הסכנה, FIGHT החזרת מלחמה, או FREEZ קיפאון ושיתוק במטרה להסתוות כאשר שתי האופציות הקודמות אינן אפשריות.

או בעברית "בנק התגובות ההישרדותיות" ב= בורח, נ= נלחם ק=קופא

"אומץ הלב מסכן את החיים, בעוד שהפחד שומר עליהם". ליאונרדו דה וינצ'י

חרדה היא פחד מוגזם, בהלה או דאגת יתר ללא סיבה רציונלית וללא קיום של סכנה ממשית. הפחד מדברים מאיימים בא לשרת אותנו ולעזור לנו לשרוד, לברוח או לתקוף בעת צרה, החרדה לעומת זאת עולה בשל מחשבות שליליות ומפחידות, ללא קשר לסכנה ממשית, המאיימת עלינו. במקרה כזה המוח עלול לסמן אירוע או מחשבה כדבר מסוכן וכתוצאה מכך קורת שרשרת תגובות שמטרתה להכין אותנו לסכנה.

איך הגוף מתכונן לסכנה? הגוף משחרר הורמונים המגבירים את העוררות ויש לכך ביטויים גופניים כמו: דפיקות לב מואצות, נשימות מהירות, הזעה, רעד, כאב בטן, כאב ראש ועוד. כך, שלמרות שאין סכנה ממשית, מערכת האזעקה שלנו עובדת כאילו שסכנה ממשית אכן קיימת. 

התחושות הפיזיולוגיות הללו אינן נעימות עלולות להבהיל את האדם והן גורמות לו בדרך כלל להימנע מהגורם שנתפס כמאיים (מחשבה או אירוע).

מצב זה יכול לגרום להימנעויות רבות, הפוגעות ברווחה הנפשית של האדם ובתפקודו היום יומי, רק מעצם ההרגשה הלא נעימה שעוברת לנו בגוף. מכאן מתפתחת צפייה ודריכות מול כל רמז מאיים מהסביבה.

באופן פרדוקסלי ההימנעות מהגורם המאיים (מחשבה, חושך, ייצור, בע"ח, מכשפה ועוד) מגבירה את עוצמת הפחד והחרדה ואת התדירות. 

אז ישנה הרגשה של חוסר שליטה וחוסר אונים.